החלטה בתיק ת"א 6859-06-08

1. בפני בקשת התובעת להבאת ראיות לסתור לפי ס' 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975. אקדים מספר עובדות רקע.

2. התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום  28.9.07 (חבלת ראש). תביעתה הוגשה תחילה לבית משפט השלום. ביום 28.10.09 הוגשה בקשה להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי, וזאת בשל העובדה שביום 3.6.09 נקבע לתובעת על ידי המוסד לביטוח לאומי נכות צמיתה משוקללת של 64% ואף הומלץ להעלות את הנכות הצמיתה ב-50% נוספים מאחר ואינה מסוגלת לחזור לעבודה, דהיינו 96%.

2. המוסד לביטוח לאומי קבע לתובעת נכות  כדלקמן :

    60% לפי ס' 29(1) א III -  המפילגיה חלקית בצורה קשה, פלג גוף שמאל

    10%  (נפשי) לפי 34 (ב)

   וזהו נוסחו של ס' 34 (ב) המצוי תחת כותרת "הפרעות  פסיכו נוירוטיות" -

   (ב)         ישנם סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה    10%

2. משהגיעה התביעה לבית המשפט המחוזי, בקשה הנתבעת להביא ראיות לסתור  לפי ס' 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975. הבקשה התבססה על סרט צילום  שבו צולמה המבקשת על ידי חוקר. בסרט נראתה התובעת מתנועעת בחופשיות באופן שאיננו משקף את המגבלה שנמצאה על ידי המוסד לביטוח לאומי. הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה והתובעת נשלחה לבדיקה נוירולוגית אצל פרופ' רכס.

3. פרופ' רכס העריך בחוות דעתו מיום 2.11.11  (מבלי לראות את הסרט, שכן לא התרתי הצגתו למומחה קודם לשלב הבדיקה) כי לתובעת נכות נוירולוגית כדלקמן -

10% לפי ס' 29(1) (א) (I) מותאם, בשל חולשה קלה ביותר בפלג גוף שמאל

10% עלפי ס' 34 (ב) הפרעות קוגנטיביות לאחר חבלת ראש.

4. פרופ' רכס שלח את התובעת להערכה נוירו פסיכולוגית שבוצעה ביום 14.9.11 שם נמצאו ליקויים משמעותיים בתפקודי הקשב והריכוז איטיות מחשבתית ונוקשות מחשבתית וכן נצפו סימפטומים רגשיים המתאימים להפרעת דחק בתר חבלתית. וכך רשם פרופ' רכס בחוות דעתו : "בשל הממצאים הנפשיים אני ממליץ בפני בית המשפט למנות גם מומחה בפסיכיאטריה. אם יקבל בית המשפט את המלצתי אבקש כי המומחה שיתמנה יקבל חוות דעת זו, על נספחיה, לעיונו". בפני פרופ' רכס היתה מונחת העובדה כי לתובעת הפרעות קשב וריכוז במועד הקודם לתאונה, וכי טופלה בRITALIN  קודם תאונה.

5. בעקבות חוות הדעת הגישה התובעת בקשה להבאת ראיות לסתור, וזוהי הבקשה שבפני. נטען כי פרופ' רכס ידע  שנקבעה לתובעת נכות במוסד לביטוח לאומי בשיעור של 10% בתחום הנפשי. עוד נטען כי התובעת טופלה באופן ממושך טיפולים פסיכולוגיים ואף נטלה תרופות פסיכיאטריות, וקרוב לודאי שקביעתו של מומחה כזה תהיה באחד מסעיפי המשנה של ס' 34 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956 המעניקים דרגת נכות גבוהה יותר. עוד נטען כי בועדה רפואית של המל"ל לא נכח פסיכיאטר אלא נוירולוג בלבד. הנתבעת טוענת כי הקביעה של המוסד לביטוח לאומי בתחום הנפשי, לפי ס' 34 (ב) חופפת בדרגת הנכות את ממצאיו של פרופ' רכס. עוד נטען כי  היה וימונה מומחה כזה, קביעתו תהא במסגרת ס' 34 לתקנות, קביעה שהיא חופפת לקביעה הנוכחית. הנתבעת מדגישה כי תלונות התובעת שנשמעו בפני פרופ' רכס היו קיימות גם קודם לתאונה לרבות הפרעות קשב וריכוז ותומכת זאת במסמכים רפואיים.

6. היתר להביא ראיות לסתור, ניתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן. בית המשפט הצביע על שני טעמים העשויים להצדיק מתן היתר כזה - כאשר ההליך בו נקבעה הנכות נגוע בפגם מהותי כמו תרמית או מטעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים. ראו לענין זה  רעא 4707/10 המאגר הישראלי לביטוח נ. עדי כדמור נבו 21.12.10 -

            "הלכה היא כי היתר להביא ראיות לסתור קביעת דרגת נכות "על-פי כל דין", לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים, יינתן במקרים מיוחדים וחריגים בלבד (ראו: בר"ע 634/85 עודה נ' "רותם" - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505 (1985)). באופן טיפוסי יינתן היתר כאמור במקרים שבהם חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז קביעת הנכות על-פי דין או במקרים שבהם לא היו לפני הוועדה הרפואית עובדות רלוונטיות לגבי מצבו הרפואי של הנפגע, אשר אילו היו לפניה היו עשויות להביא להחלטה שונה."

7. טרם דיון לגופו של ענין אבקש להבהיר מספר עובדות בענין שבפנינו -

א. הנתבעת צרפה מסמכים רפואיים המעידים על כך שעוד קודם לתאונה סבלה התובעת מתופעות של דכאון, לחץ נפשי, קשיי שינה, חוסר ריכוז, בעיות קשב וריכוז.

ב. מהמסמכים עולה לכאורה תאונת דרכים קודמת משנת 2004 במהלכה נחבלה בראשה.

ג. בעיות קשב וריכוז אובחנו בסמוך לשחרורה מהצבא (ועוד קודם תאונה). ברישום רפואי מינואר 2006 נרשם "קשיי ריכוז, קשיים בלימוד, לא מסוגלת לקרוא ספר, נכשלה בתיאוריה 3 פעמים, אינה מסוגלת לקרוא עיתון. הופנתה למרפאה להפרעות קשב וריכוז וקיבלה טיפול תרופתי של CLONEX ." לאחר מכן קיים רישום, עוד טרם התאונה, על נטילת ריטלין, ונרשמה אבחנה של " ATTENTION DEFICIT ORDER ".  כל אלו עוד קודם לתאונה.